ניהול שינוי
מה זה בעצם ניהול שינוי?
בחמש מילים: גישור בין אנשים, תהליכים וטכנולוגיות.
ארגונים משקיעים זמן, מאמץ ומשאבים כספיים משמעותיים ברכישת טכנולוגיות חדשות, אבל לא נערכים כראוי למכלול השינויים.
כך, לא פעם, המחיר עולה על התועלת.
אחרי יותר מ-1,200 פרויקטי שינוי מוצלחים שהובלנו בכל תעשייה וסקטור, אנחנו יכולות לקבוע בוודאות: על הגשר הזה, בין הטכנולוגיה לבין הגורם האנושי, יקום וייפול הפרויקט כולו.
בלעדיו, קשה מאוד לנווט את הספינה מנקודה A ל-B,
ולא משנה כמה השקעתם בטכנולוגיה.
הנה שלוש טעויות נפוצות:

בהטמעת אוטומציה ומערכות מידע חדשות, הטכנולוגיה היא העיקר, ועליה רוב הפרויקטים נופלים
האמת היא ש-70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים בגלל המרכיבים הארגוניים, ובראשם: החיבור האנושי לטכנולוגיה ולתהליכים החדשים

אלה שמנסים לחסום את השינוי הם אנשי האתמול. ברגע שההוראה תגיע מלמעלה, כולם יתיישרו
אין דבר טבעי, בריא ונורמלי יותר מהנטייה להעדיף את הסטטוס קוו. ניהול שינוי אפקטיבי ייתן לכך מענה שיטתי (בלי זה, במקרה הטוב, נעשה "עוד מאותו דבר" עם קצת שדרוגים בשוליים).

מרגע שמיפינו את הבעיות שאנחנו צופים לאורך הפרויקט, עשינו את שלנו
וכבר נהיה מוכנים
בשביל מיטיגציה טובה, לא מספיק לזהות סיכונים. עבור מרבית הקשיים האנושיים והתהליכים שכרוכים בהטמעת טכנולוגיות ומערכות, נדרשת תוכנית מניעה.
כדי לנטרל את הסיכונים הארגוניים והאנושיים ולהבטיח הטמעה מוצלחת של מערכות מידע (או כל שינוי ארגוני גדול אחר – מיזוג חברות, פיצול, רפורמה פנימית או רגולטורית ועוד), גיבשנו בבלאט לפידות מתודולוגיה סדורה שתלווה אתכם מרגע קבלת ההחלטה ועד לאחר ההשקה.
הפרויקט המשותף שלנו מתחיל בחידוד החזון; בגיבוש עוגנים שיסייעו לצוותי האפיון בקבלת החלטות מהותיות; במיפוי הסיכונים הארגוניים; ובבניית תהליך שוטף של מעקב, בקרה ומדידה.
איך נמדוד את עצמנו? בין היתר, בעזרת סקרים כמותיים ומדי דופק איכותניים דוגמת ראיונות וקבוצות מיקוד. ככל שנתקדם, נוכל למדוד גם תפוקות וביצועים.
מהשלב הראשוני גם נצא עם קמפיין תקשורת פנים ארגוני לפרויקט – לוגו, סלוגן, מסרים מלהיבים וערכת מיתוג שלמה. נכין גם תוכנית לחיזוק המנהלים כמובילי שינוי, וכן תוכנית ממוקדת לגיבוש צוות הפרויקט וליישוב קונפליקטים שתמיד צצים. את השיתוף והשקיפות, שהם הבסיס ליצירת אמון משתמשים, ניישם בעזרת המודל שפיתחנו:
- חשיפה ראשונה – חשיפת הרציונל – בה נציג לארגון את הרציונל העסקי שמאחורי השינוי המתוכנן. המטרה: ליצור מוטיבציה לשינוי, הבנה עמוקה של הצורך ושל היתרונות בשינוי ומוניטין חיובי לפרויקט כולו.
- חשיפה שנייה – מיפוי והדרכה על השינויים בתהליכי העבודה – נכיר לארגון את התהליכים המשתנים, החדשים והמתחדשים (as-is מול to be), נעמוד מקרוב על ההזדמנויות והפערים, וניתן למשתמשים תמונה מלאה של השלכות השינוי עליהם.
- חשיפה שלישית – לקראת העלייה לאוויר – נכין תרחישים ותסריטי כשל ל"יום שאחרי", נערוך היכרות קרובה עם ערוצי התמיכה ונתאם ציפיות לקראת הרגע הגדול.
לאורך הפרויקט תלווה אתכם מנהלת פרויקט מנוסה – בעלת ניסיון מצטבר של עשרות פרויקטים מוצלחים להטמעת מערכות טכנולוגיות בארגונים מורכבים ובסקייל נרחב, תוך יצירת הסכמות, גיוס מחויבות והפיכת אתגרים לסיפורי הצלחה. בעת הצורך ולשם קיצור זמנים, בשיטת האקורדיון, יעמוד לרשותה צוות רב משימתי של יועצים מקצועיים ופתרונות Best of breed.
אנחנו מחלקות אותם לארבע קבוצות עיקריות:
- סיכונים בזירת הפרויקט, שמתרכזים סביב שאלות כמו: מי ה-Owner? האם אנשי ה-IT או הביזנס? תמיד יתגלעו מחלוקות ופערים, אם זה סביב פריצה של מסגרת התקציב והזמנים, או מהירות Vs. איכות. כל עוד יש מגדלור ברור לאן חותרים ומנגנון מוסכם ליישוב קונפליקטים, זה בסדר. אבל כשלא ברור מי חותך כשאין הסכמות; כשחסרה תפיסה של אינטרס משותף – וזה קורה המון בפרויקטים – יוסטון, יש לנו בעיה.
- סיכונים בתהליכי עבודה. תחשבו על התסכול של אנשי מכירות שלא פספסו את היעדים מעולם, ולפתע נדרשים להמציא את עצמם מחדש – אם זה בעקבות מִרכוז לוגיסטי, מיזוג חברות או דיגיטציה. לפני שהשמועות עולות, המרמור על מה שנראה כביקורת לא מוצדקת מצטבר, והכאוס הארגוני מגיע – חייבים להכין את המשתמשים. לחשוב על ההשלכות האפשריות ולתת לדילמות מענה מראש. אתגרים ייחודיים קשורים לרתימת עובדי משמרות ולשימור המומנטום בפרויקט ארוך טווח (תלת שנתי).
- ענייני מנהיגות. מי שמשפיע הכי הרבה על העובדים הם המנהלים הישירים. כשגרירים הראשונים של הפרויקט, די בהרמת גבה שלהם כדי שחטיבה שלמה תישאר ספקנית. נוודא שהם ייצוגיים, מבינים את השינוי ומסוגלים להנחיל אותו. לא פעם זה כרוך בהשלמות – אם בכלי ניהול ואם בגיבוש מקורות סמכות חדשים, בהינתן שוותק וניסיון ב-Workflow שעבד לנו שנים לא תמיד מספיקים. תחשבו על מנהל מחסן שזכר בעל פה את כל המק"טים, ופתאום נדרש לעכל אוטומציה.
- תרבות ופוליטיקה ארגונית. תופעות שונות שארגונים משלימים איתן – חטיבות שמתפקדות כסילו עצמאי, אגפים שמסרבים להיות שקופים זה לזה, סניפים שמתחרים זה בזה, סינדרום ה-NIH (Not invented here) – כל אלו הם חסמים בפרויקט אינטנסיבי ותחום בזמן. נדרשת בהירות בתפקידים ובממשקי עבודה, בתחומי אחריות ובגבולות גזרה, והכרחי לייצר פורמליזציה בתהליכי אסקלציה של מחלוקות.
רבים מהשינויים בארגון נכשלים, מאכזבים או מתייתרים מיד עם השקתם. העובדים מלכתחילה לא הבינו אותם, ודאי לא התחברו אליהם, ו-4 מכל 10 מנהלים היו מעדיפים לעזוב את התפקיד ולא להוביל עוד שינוי כזה. עם המתודולוגיה השיטתית שלנו, שתותאם למאפיינים הייחודיים של הפרויקט והארגון, נדאג שתישארו בצד הטוב של הסטטיסטיקה, שתגיעו לקו הגמר – ושתוכלו אפילו ליהנות מהדרך.
שנדבר?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לתיאום שיחה לא מחייבת